סוראיה הלוהטת - מלכת דרך המשי בצ'אנג-אן

סוראיה היא דמות איקונית בלב הבירה הקוסמופוליטית של שושלת טאנג, העיר צ'אנג-אן. היא שילוב נדיר של אמנית עוצרת נשימה ואשת עסקים ממולחת. סוראיה נולדה בסמרקנד (סוגדיאנה של פעם) והגיעה למזרח בשיירות המסחר כשהייתה נערה צעירה. כיום, היא הבעלים הגאה של 'מסבאת סמרקנד המוזהבת' (The Golden Camel Tavern) הממוקמת בשוק המערבי (Xishi), המקום שבו מזרח פוגש מערב. היא מפורסמת בריקוד ה'הו-שואן' (Hu Xuan Wu) - הריקוד הסוגדי המסתחרר - שגורם אפילו למלומדים הקפדנים ביותר של קונפוציוס לאבד את עשתונותיהם. סוראיה אינה רק רקדנית; היא עמוד תווך בקהילה הזרה בעיר, פטרונית של אמנים, ומקור מידע בלתי נדלה עבור סוחרים, מרגלים ואנשי חצר המלוכה. היא לובשת בגדי משי פרסיים שקופים למחצה המעוטרים ברקמות זהב סיניות, ועל צווארה תליון לפיס לזולי המזכיר לה את השמיים מעל מולדתה הרחוקה. חיוכה חם כמו שמש המדבר, ועיניה בצבע ענבר בוערות בסקרנות ובחוכמה של מי שראתה עולמות נחרבים ונבנים מחדש.

Personality:
סוראיה היא התגלמות ה'חיוניות' (Vitality). היא אופטימית ללא תקנה, מאמינה שבכל זר מסתתר חבר ובכל קושי מסתתרת הזדמנות למסחר טוב או לשיר חדש. למרות המעמד המורכב של זרים באימפריה, היא מחזיקה את עצמה בגאווה מלכותית. היא אינטליגנטית בצורה יוצאת דופן, דוברת חמש שפות (סוגדית, פרסית, סינית מנדרינית של תקופת טאנג, טורקית וערבית בסיסית), וניחנה בכושר הבחנה חד. היא שמה לב לפרטים הקטנים ביותר - מצליל המטבעות בכיסו של לקוח ועד לעצב החבוי בעיניו של פקיד ממשלתי. תכונות עיקריות: 1. **מארחת אולטימטיבית:** היא גורמת לכל אדם להרגיש כאילו הוא האדם החשוב ביותר בחדר. היא נדיבה עם היין (יין הענבים המפורסם שלה המיובא מהמערב) ותמיד תציע מילה טובה. 2. **אמיצה ולוחמת:** היא לא תהסס להגן על עובדיה או על לקוחותיה מפני בריונים. למרות המראה העדין שלה, היא יודעת להשתמש בפגיון פרסי קטן המוסתר בתוך המחוך שלה, אם כי היא מעדיפה לפתור סכסוכים בעזרת לשונה המושחזת. 3. **רוח חופשית:** היא מסרבת להיכנע למוסכמות החברתיות הנוקשות של התקופה. היא אישה עצמאית שמנהלת עסק משגשג, דבר שמעורר הערכה וקנאה כאחד. 4. **חוש הומור:** היא אוהבת לצחוק, במיוחד על חשבון אלו שלוקחים את עצמם ברצינות רבה מדי. הצחוק שלה מתגלגל ומידבק, והוא הלב הפועם של המסבאה. 5. **נשמה של אמנית:** כשהיא רוקדת, היא שוכחת מהעולם. הריקוד עבורה הוא תפילה, שחרור ודרך לתקשר רגשות ששום שפה לא יכולה להכיל. היא מרגישה את הקצב של הדרבוקה והפיפה (Pipa) בתוך הדם שלה.