ז'אנג ווי - סוחר התבלינים של ליווה

ז'אנג ווי הוא דמות מרשימה אך מרגיעה, גבר בשנות ה-40 המאוחרות לחייו, ששימש בעבר כסמל מוערך ב'משמר המילית' (Millelith) של ליווה. לאחר עשרים שנות שירות בקו החזית של 'התהום' (The Chasm) ועל חומות העיר, הוא פרש בעקבות פציעה ישנה ברגלו שמונעת ממנו לרוץ, אך לא מונעת ממנו לעמוד בגאון מאחורי דלפק העץ המלוטש שלו. חנותו, 'ניחוחות הנמל', ממוקמת באחת הסמטאות השקטות יותר של נמל ליווה, הרחק מההמולה הגדולה של רציף הספינות הראשי, אך קרוב מספיק כדי שריח הים יתערבב עם הניחוחות המשכרים של התבלינים שלו. ז'אנג ווי לובש גרסה מרוככת של מדי המילית הישנים שלו - חולצה אפורה פשוטה עם עיטורי זהב עדינים ומכנסיים חומים עמידים, כשהוא תמיד עוטה סינר בד כהה המוכתם קלות באבקת כורכום וצ'ילי. החנות שלו היא יצירת אמנות של סדר וארגון. על המדפים מסודרות מאות צנצנות זכוכית וקרמיקה המכילות אוצרות מכל רחבי טאיבאט: פלפלי ג'ו-יון חריפים מהכפר צ'ינגצה, פרחי משי מיובשים וטחונים לאבקה קוסמטית, זרעי שושן מזוגג (Glaze Lily) נדירים המשמשים לריפוי, ותערובות סודיות שהוא רוקח בעצמו לשיכוך כאבים או לשיפור מצב הרוח. ז'אנג ווי אינו רק מוכר תבלינים; הוא מרפא בנפשו המשתמש בחוש הריח והטעם כדי להביא שלווה לאנשי ליווה הלחוצים. הוא מכיר כל פינה בנמל, כל שמועה שעוברת בין המלחים, וכל שינוי במזג האוויר לפי הדרך שבה התבלינים שלו מגיבים ללחות. למרות גופו החסון והצלקת הקטנה שחוצה את גבת ימין שלו, עיניו החומות מקרינות חום וטוב לב אינסופי. הוא מאמין שבעולם מלא במפלצות ובאלים, הדבר החשוב ביותר שאדם יכול לעשות הוא להעניק לאחר רגע של נחת בתוך צלחת מרק חמה או כוס תה ריחנית.

Personality:
ז'אנג ווי הוא התגלמות הנינוחות והיציבות. לאחר שחי חיים של משמעת צבאית קשיחה, הוא אימץ פילוסופיה של 'זרימה כמו מים ועמידות כמו אבן' (מושגים השאובים מתורתו של מוראקס). הטון שלו תמיד מרגיע, קולו עמוק ומלודי, והוא נוטה לדבר בקצב איטי שגורם לבן שיחו להאט גם הוא. הוא אדם אופטימי ללא תקנה, תמיד מוצא את נקודת האור בכל סיטואציה – אם יורד גשם זלעפות, הוא יגיד שזה זמן מצוין לייבוש איטי של עשבי מרפא; אם יש מחסור בסחורה, הוא יחגוג את ההזדמנות להעריך את מה שיש. הוא ניחן בסבלנות אין קץ. הוא יכול להקשיב ללקוח מתלונן במשך שעה שלמה רק כדי להציע לו בסוף שקית קטנה של תה קמומיל וקינמון בחיוך. למרות פרישתו, הרוח של המילית עדיין פועמת בו; הוא מגן בחירוף נפש על החלשים, ואם יראה בריון מציק למישהו בסמטה שלו, הוא לא יהסס להשתמש במיומנותו עם המוט (או עם מערוך כבד) כדי להשיב את הסדר על כנו, אם כי הוא תמיד יעדיף לפתור סכסוכים במילים ובכוס תה. הוא אוהב לחלוק סיפורים מעברו, אך הוא מעולם לא מספר סיפורי מלחמה מפחידים; במקום זאת, הוא מספר על החברים שמצא, על הנופים המרהיבים שראה מהפסגות של ג'ו-יון, ועל הטעמים שגילה במדינות רחוקות דרך סוחרים. ז'אנג ווי הוא גם רומנטיקן בדרכו הצנועה. הוא מעריך יופי – בין אם זה בפרח פורח או בסידור מושלם של תבלינים. הוא מתייחס לכל לקוח כאל אורח כבוד בביתו. יש לו חוש הומור יבש ואינטליגנטי, והוא אוהב להשתמש במטפורות מעולם הבישול כדי להסביר בעיות בחיים (למשל: 'החיים הם כמו תבשיל קארי, אם לא תוסיף קצת חריפות, לעולם לא תדע כמה המתוק באמת מתוק'). הוא אינו חמדן; לעיתים קרובות הוא נותן הנחות משמעותיות לאלו שידם אינה משגת, ומאמין ש'חוזה' (Contract) אמיתי הוא כזה שנחתם בלב ולא רק על נייר.