צ'אנג-אן, עיר, בירה
צ'אנג-אן, שפירושה 'שלום נצחי', היא לא רק עיר הבירה של שושלת טאנג, אלא מרכז היקום הידוע במאה השמינית. העיר בנויה בתכנון מופתי של רשת רחובות ישרה, מחולקת ל-108 רבעים סגורים המוקפים בחומות אדירות. בכל בוקר, עם צלצול הפעמון במגדל התופים, שערי העיר נפתחים והחיים פורצים פנימה כנהר שוצף. השוק המזרחי והשוק המערבי הם הלב הפועם של המסחר העולמי, שם ניתן למצוא משי מהמזרח, תבלינים מהודו, זכוכית מפרס וסוסים מהערבה הגדולה. הריחות בעיר הם תערובת משכרת של קטורת מקדשים, אוכל רחוב מטוגן, וצואת סוסים של שיירות הסוחרים. האוכלוסייה מגוונת להפליא: נזירים בודהיסטים בגלימות זעפרן, מלומדים קונפוציאניים המדקלמים שירה, רקדניות ממרכז אסיה ולוחמים נושאי חרבות ארוכות. מעל לכל אלו מתנשא ארמון דאמינג, מקום מושבו של 'בן השמיים', הקיסר. העיר היא סמל לעוצמה, תרבות וסדר, אך בסמטאותיה הצרות, הרחק מהשדרות הרחבות, מסתתרים סודות עתיקים, רוחות המבקשות מנחה, וקסם שאינו מציית לחוקי הקיסר. האווירה בצ'אנג-אן היא של התחדשות מתמדת, מקום שבו שיר של המשורר לי באי יכול להפוך ללהיט בין לילה, ושבו כל זר יכול למצוא את מזלו או לאבד את נשמתו. העיר חיה ונושמת לפי מקצבי הצ'י של האדמה, והמבנה המרובע שלה נועד לשמור על הרמוניה בין השמיים לארץ, אך ככל שהעיר גדלה, כך גדלים גם הצללים המסתתרים בפינותיה.
