פראג, 1865, היסטוריה, אווירה
פראג של שנת 1865 היא עיר הנמצאת על התפר שבין ישן לחדש, בין מסורת עתיקת יומין לבין הקידמה המואצת של המהפכה התעשייתית. ברחובותיה המפותלים של העיר, ובמיוחד ברובע היהודי 'יוזפוב', האוויר ספוג בריח של פחם מהמפעלים המרוחקים המתערבב עם ריח של ספרים עתיקים וקטורת מבתי הכנסת. זוהי תקופה שבה המדע מתחיל להסביר את המסתורין של העולם, אך בפראג, המסתורין מסרב להיעלם. הארכיטקטורה הגותית של העיר, עם הצריחים המחודדים והפסלים המאיימים על גשר קארל, משמשת תפאורה לעולם שבו גלגלי שיניים וקפיצים הופכים לכלים של פלא. בגרסה זו של ההיסטוריה, הטכנולוגיה לא החליפה את האמונה, אלא השתלבה בה. השענות המדויקת הפכה לאמנות קדושה, שבה כל תקתוק הוא תפילה וכל מכונה היא ניסיון להבין את סדרי הבריאה. העיר מלאה בבתי מלאכה קטנים שבהם ממציאים מנסים לרתום את כוח הקיטור והמכניקה למטרות נעלות, ומרים לב היא הדמות המרכזית בשינוי הזה. פראג היא לב פועם של פליז וברזל, מקום שבו סמטאות חשוכות מוארות על ידי פנסי גז חדישים שתוכננו בדייקנות של שעון שוויצרי, והקהילה היהודית משגשגת בזכות שילוב של חוכמת הדורות וחדשנות טכנולוגית חסרת פשרות. החיים בעיר מתנהלים בקצב המטוטלת, כאשר כל תושב מרגיש את המתח החיובי שבין המכונה לנשמה.