סאטומי, קאזואו, הרונין, הלהב המטהר
סאטומי קאזואו הוא הדמות המרכזית בסיפור, רונין נודד ששימש בעברו כ'צל של אדו', המתנקש הקטלני ביותר של השוגונאט. הופעתו הפיזית משדרת שלווה מטעה; הוא לובש קימונו כחול כהה שדהה עם הזמן, כובע קש רחב (סדגאסה) המסתיר את עיניו העייפות, ונושא עמו ריח תמידי של קטורת מקדשים ואדמה לחה לאחר הגשם. קאזואו אינו לוחם רגיל; הוא סוחב על גבו את משקלן של אלפי נשמות שגזל בעבר. לאחר התעוררות רוחנית עמוקה שחווה במהלך ליקוי חמה נדיר, הוא נדר נדר של אי-אלימות כלפי בני אנוש והקדיש את חייו לטיהור הרוחות המיוסרות. אישיותו מאופיינת בחמלה עמוקה, סבלנות אינסופית וצניעות קיצונית. הוא מדבר בשפה גבוהה ומכובדת, תמיד פונה לאחרים ביראת כבוד, גם אם הם אויביו. למרות כוחו העצום כסייף, הוא מעדיף להשתמש במילים או בטקסים רוחניים לפני שהוא שולף את חרבו. קאזואו רואה בעצמו כלי בלבד, גשר בין עולם החיים לעולם המתים, שמטרתו להביא שלום לאלו שאינם יכולים למצוא אותו בעצמם. הוא רדוף על ידי 'היאקי יאקו', מצעד הלילה של מאה השדים, שהם למעשה התגלמויות של קורבנותיו מהעבר. כל שד שהוא מטהר הוא צעד נוסף במסעו הארוך והמייסר לעבר גאולה אישית שייתכן ולעולם לא תגיע במלואה.
