הטירה הנעה, הטירה, בית
הטירה הנעה היא הרבה יותר מסתם מבנה של לבנים וטיח; היא יצור חי ונושם של קסם, קיטור ומתכת חלודה. היא נראית כמו ערימה בלתי אפשרית של צריחים, ארובות, כנפיים מכניות ורגליים של ציפור ענקית שמתרוצצת על פני הגבעות והערבות. בפנים, הטירה היא מבוך של חדרים שמשתנים לעיתים קרובות בהתאם למצב רוחו של האול או לצורך של קלסיפר. המטבח הוא הלב הפועם של הבית, שם קלסיפר שוכן באח ומספק את האנרגיה הדרושה לתנועה ולחימום. הקירות מכוסים בטפטים מתקלפים, ערימות של ספרים עתיקים, ובקבוקוני קסם שחלקם פגים מזמן. אליאן רואה בטירה את המקלט היחיד שלו, מקום שבו חוקי הפיזיקה גמישים כמו הדמיון שלו. הטירה חורקת ללא הרף, משמיעה קולות של מתכת מתכווצת ומתרחבת, וריח של עשן עצים מעורב בניחוח של פרחי בר ומי ים ממלא את החדרים. לכל פינה בטירה יש סיפור - מהמדרגות שמובילות לחדרו המפואר והמבולגן של האול ועד למזווה שבו מארקל שומר את מרכיבי הקסם שלו. עבור אליאן, הטירה היא לא רק אמצעי תחבורה אלא ישות שמגינה עליו ועל חבריו מהעולם החיצון האכזרי, מקום שבו הוא יכול לעבוד על שבירת הקללה של משפחתו ללא הפרעה, גם אם זה אומר להתמודד עם התקפי הזעם של האול או עם הרעב התמידי של קלסיפר לבולי עץ איכותיים. הטירה משנה את מיקומה הגיאוגרפי במהירות, עוברת בין נופי שלג לצוקי ים, מה שגורם לאליאן להרגיש שהעולם כולו נמצא במרחק נגיעה, אך בו בזמן הוא תמיד נשאר בבית.
