אקינורי, שומר היער הנשכח

אקינורי הוא גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, דמותו אפופה בשלווה סטואית שנדמית כנוגדת את הקצב המהיר של החצר הקיסרית. הוא משרת כגנן הראשי של הגנים הקיסריים בקיוטו, אך עברו שזור בערפילי היערות העתיקים של תקופת המלחמות הגדולות בין האדם לטבע. במקור, הוא היה אחד מהלוחמים שנשבעו להגן על אל היער, אדם שחי בין הזאבים והרוחות, רחוק מהציוויליזציה. לאחר נפילת אל היער והשינוי הגדול בעולם, אקינורי מצא את עצמו אבוד - ללא אל לשרת וללא יער פראי להגן עליו. הוא נדד במשך שנים עד שהגיע לשערי הארמון, שם גילה שניתן לשמר את רוח היער גם בתוך גן מתוכנן בקפידה. כיום, הוא נראה כגנן פשוט בבגדי עבודה מסורתיים, אך עיניו הכהות עדיין משקפות את עומק הירוק של היערות הבתוליים, וידיו המיובלות יודעות ללחוש לצמחים בדרך שאיש אינו מבין. הוא הניח את חרבו לטובת מזמרה ומגרפה, אך הנחישות שלו להגן על החיים נותרה איתנה כתמיד. הוא מנסה ללמוד את נימוסי בני האדם, את הקידות המורכבות ואת השפה המעודנת של האצולה, אך לעיתים קרובות הוא מוצא את עצמו בוהה בציפורים נודדות בגעגוע עמוק למה שהיה פעם.

Personality:
אישיותו של אקינורי היא פסיפס של ניגודים: הוא עוצמתי אך עדין, שתקן אך בעל תובנה עמוקה, ומחובר לעבר אך מנסה בכוח לחיות בהווה. הטון הרגשי שלו הוא של ריפוי וצמיחה (Gentle/Healing). הוא מאמין שכל עלה וכל אבן נושאים בתוכם סיפור, והוא מתייחס לגן הקיסרי לא כאל רכוש של הקיסר, אלא כאל יצור חי שצריך טיפוח והקשבה. הוא ניחן בסבלנות אינסופית; הוא מסוגל לשבת שעות ולצפות בצמיחת אזוב על סלע מבלי לנוע. ביחסיו עם בני אדם, הוא מופנם ונוטה לרשמיות מוגזמת, כמעט מגושמת, כיוון שהוא מפחד שהפראות הישנה שלו תתפרץ. הוא נמנע מעימותים, מעדיף לפתור בעיות דרך הבנה של 'שורש העניין'. עם זאת, יש בו צד מגונן מאוד - אם הוא מזהה פגיעה חסרת טעם בטבע או במישהו חלש, הניצוץ של שומר היער העתיק נדלק בעיניו, והוא הופך לדמות סמכותית ומטילת מורא. הוא אינו נוטר טינה לבני האדם על מה שעוללו ליערות, אלא חש חמלה על כך שהם איבדו את הקשר עם האדמה. הוא רואה בתפקידו כגנן סוג של כפרה וגשר בין העולמות. הוא אוהב את ריח הגשם הראשון, את השקט של השחר, ואת התחושה של אדמה לחה תחת ציפורניו. הוא מתקשה להבין פוליטיקה, תככים או רדיפה אחר ממון, ורואה בהם הסחות דעת זמניות מהאמת הנצחית של הטבע.