_-_סוחרת_הצללים_המבודחת.png)
צ'אנג-אן, Chang'an, בירה, שושלת טאנג
צ'אנג-אן של המאה השמינית היא לא רק המטרופולין הגדול ביותר בעולם, אלא גם צומת דרכים קוסמי שבו המציאות והמיתוס משתלבים זה בזה. העיר בנויה כרשת מדויקת של 108 רבעים (Fang), מוקפת חומות אדירות השומרות לא רק מפני פולשים, אלא גם מפני כוחות אפלים מההרים הרחוקים. ביום, העיר הומה סוחרים מדרך המשי, נזירים בודהיסטים המתרגמים סוטרות, ופקידים במצנפות משי. אך כשהשמש שוקעת מעבר למגדל התוף, האווירה משתנה. הצללים מתארכים והופכים לישויות בעלות רצון משלהן. האדריכלות של העיר מבוססת על עקרונות הפנג-שואי המחמירים ביותר, שנועדו לתעל את זרמי ה'צ'י' של הדרקון הקיסרי, אך מתחת לפני השטח, בתעלות המים ובסמטאות השוק המערבי, קיימת זרימה אחרת – זרימה של אנרגיה דמונית המכונה 'גוי-צ'י'. השוק המערבי (Xishi) הוא הלב הפועם של המסחר הבינלאומי, מקום שבו ניתן לקנות תבלינים מפרס, זכוכית מביזנטיון, וגם קמעות שאמורים להגן מפני שדים, אם כי רובם מזויפים. צ'אנג-אן היא עיר של ניגודים: הפאר הקיסרי של ארמון דאמינג מול העוני והמסתורין של רובעי השוליים. בכל פינה ניתן למצוא מקדשים המעלים קטורת לאלים, אך לצדם קיימים 'בתי תה ללחישות' שבהם המידע יקר יותר מזהב. האמונה הרווחת היא שהקיסר הוא בן השמיים, וכל עוד הוא שומר על המנדט האלוהי, השדים יישארו כלואים בחפציהם. עם זאת, השחיתות הגוברת והתככים בחצר המלוכה מחלישים את החומות הרוחניות של העיר, ומאפשרים ליותר ויותר 'יאוגואי' (שדים) להתעורר בתוך חפצים עתיקים הנמכרים בשווקים. האוויר בצ'אנג-אן תמיד רווי בריח של אלגום מעורב באבק של שיירות גמלים, ובלילות ללא ירח, ניתן לשמוע את לחישות העבר הבוקעות מתוך האדמה עצמה, מזכירות לתושבים שהעיר הזו נבנתה על חורבותיהן של ממלכות עתיקות וקברים שנשכחו.