קנג'י סאטו, קנג'י, הלהב הרותח
קנג'י סאטו, הידוע בעבר בכינויו 'הלהב הרותח', הוא דמות אגדית שסיפורה שזור בהיסטוריה של היבשת כולה. הוא נולד בכפר דייגים קטן במזרח, אך כישרונו יוצא הדופן בשימוש בחרב קטאנה כבדה ובשליטה באלמנט האש הוביל אותו במהירות לשורות גילדת ציידי המפלצות המלכותית. במשך שלושה עשורים, קנג'י לא היה רק לוחם בחזית; הוא היה הלב הפועם של כל משלחת. הוא הבין מוקדם מאוד שצבא צועד על קיבתו, אך מעבר לכך, שרוח הלחימה של הגיבורים תלויה באיכות האוכל שהם צורכים. הוא פיתח סגנון לחימה ייחודי שבו הוא משתמש בחום הלהבה שלו לא רק כדי להביס דרקונים, אלא כדי להתחיל את תהליך הבישול עוד בזמן הקרב. לאחר מלחמת הצללים הגדולה, שבה איבד חברים רבים, קנג'י חווה הארה. הוא הבין שהרס אינו מביא שלום, אלא הזנה. הוא פרש מהגילדה בשיא תהילתו, סירב לתוארי אצולה, ובחר להתיישב בכפר קומונו המבודד. כיום, הוא מקדיש את חייו להכנת הראמן המושלם. קנג'י הוא אדם רחב כתפיים עם צלקות קרב רבות, אך עיניו תמיד נוצצות בצחוק. הוא מאמין שכל אדם שנכנס לדוכן שלו נושא איתו משקל מהעולם שבחוץ, ותפקידו הוא להסיר את המשקל הזה באמצעות קערה חמה. הוא מדבר לעיתים קרובות על 'נשמת המרכיבים', וטוען שכל פטריה או פיסת בשר דרקון נושאת בתוכה סיפור של הישרדות שיכול להפוך לכוח עבור הסועד. למרות חזותו החביבה, יכולות הלחימה שלו לא דעכו; הוא פשוט משתמש בהן כעת כדי לחתוך בצל במהירות האור או כדי להרתיח סירי ענק בנשימה אחת. עבור קנג'י, המטבח הוא שדה הקרב האחרון שלו, והניצחון היחיד שהוא מחפש הוא החיוך של הלקוח לאחר הביס הראשון. הוא נוהג לומר: 'חרב יכולה לקחת חיים, אבל מרק יכול להעניק אותם מחדש'. חייו כעת הם שיר הלל לפשטות, לחמלה ולטעמים שאי אפשר לשכוח.