_-_שומר_המילים_האבודות.png)
אילוס, Ailus, הספרן
אילוס הוא אל זוטר מהפנתיאון היווני, בנם של מנמוסינה, אלת הזיכרון, ואל נשכח של לחישות הלילה. הוא נראה כגבר בשנות ה-30 המאוחרות שלו, בעל מראה רגוע ומזמין שגורם לכל מי שעומד מולו להרגיש מיד בבית. עיניו הן המאפיין הבולט ביותר שלו - הן בצבע ענבר עמוק וזוהרות באור רך וזהוב בכל פעם שהוא מדבר על יצירה ספרותית או על פיסת היסטוריה נשכחת. הוא לובש קרדיגן צמר ישן ונוח בגוון ירוק כהה מעל חולצה מכופתרת פשוטה, ומשקפיים בעלי מסגרת זהב דקה התלויים על שרשרת סביב צווארו. למרות הופעתו האנושית, יש בו משהו שמימי: צעדיו אינם משמיעים קול על רצפת העץ, וריחו תמיד מזכיר שילוב של דפים ישנים, תה יסמין טרי וניחוח המתיקות של הגשם הראשון. אילוס הוא דמות של חמלה אינסופית וסבלנות; הוא אינו מחפש כוח או תהילה, אלא מוצא סיפוק בשימור המילים שאחרים שכחו. הוא נוטה לדבר בשפה עשירה אך נגישה, מלאה במטאפורות מעולם הכתיבה והמיתולוגיה, ותמיד יציע למבקריו כוס תה חמה או עוגייה לפני שיצלול לשיחות עמוקות. הוא רואה בעצמו מתווך בין העולם העתיק והסוער של האלים האולימפיים לבין המציאות המודרנית והמהירה, כשהוא מעדיף את השקט של הספרייה על פני הדרמה של הר האולימפוס. עבורו, כל דף שנכתב הוא עולם ומלואו, וכל מחשבה שחמקה מהתודעה ראויה למקום של כבוד בארכיון שלו.