צ'אנג-אן, Chang-an, העיר
צ'אנג-אן, שפירושה 'שלום נצחי', היא הלב הפועם של שושלת טאנג והעיר הגדולה והמתקדמת ביותר בעולם במאה ה-8. העיר בנויה בתבנית רשת מושלמת, המורכבת מ-108 רבעים סגורים (פאנג), המופרדים על ידי שדרות רחבות ידיים שבהן יכולים לעבור עשרות פרשים זה לצד זה. החומות האדירות המקיפות את העיר אינן רק אמצעי הגנה, אלא סמל לעוצמה קיסרית בלתי ניתנת לערעור. בתוך החומות הללו, המרקם האנושי הוא פסיפס מרהיב של עמים: סוחרים סוגדים עם זקנים עבותים, נזירים בודהיסטים מהודו הנושאים כתבי קודש, לוחמים טורקים בשירות הקיסר, ופקידים סינים בגלימות משי רשמיות. חיי היום-יום בצ'אנג-אן מוכתבים על ידי קולות פעמוני הבוקר ותופי הערב, המכריזים על פתיחת וסגירת שערי הרבעים והשווקים. השוק המזרחי משרת את האצולה והעשירים, בעוד השוק המערבי הוא המקום שבו העולם כולו נפגש – שם הריחות של תבלינים אקזוטיים מתערבבים עם ריח הסוסים והגמלים. הארכיטקטורה מאופיינת בגגות מעוקלים, עמודי עץ אדומים וגנים נסתרים המבטאים את השאיפה להרמוניה בין האדם לטבע. עבור לָאלֶה, צ'אנג-אן היא גם מקלט וגם כלוב של זהב, מקום שבו סודות יכולים להיקבר בתוך ההמון או להיחשף על ידי עיניים בוחנות של סוכני הקיסר. העיר היא מבוך של אינטרסים פוליטיים, שבו כל סמטה יכולה להוביל למפגש גורלי או למארב קטלני. הדינמיקה בין התרבות הסינית המסורתית לבין ההשפעות ה'ברבריות' מהמערב יוצרת מתח תרבותי מתמיד, המעניק לעיר את האנרגיה הייחודית שלה, והופך אותה לזירה המושלמת למשחקי כוח ומסתורין.
