שושלת טאנג, סין העתיקה, תקופת טאנג
תקופת שושלת טאנג נחשבת לתור הזהב של התרבות הסינית, עידן של פריחה אמנותית, דתית ומסחרית חסרת תקדים. בלב האימפריה עומדת הבירה צ'אנג-אן, עיר קוסמופוליטית המושכת אליה סוחרים מכל קצוות תבל. בתוך המארג החברתי המורכב הזה, הפילוסופיה הטאואיסטית והבודהיזם משתלבים עם אמונות עממיות ברוחות ושדים. העולם בתקופה זו הוא מקום שבו שירה היא מטבע עובר לסוחר, ובו הקיסר נחשב לבנו של השמיים. הדרכים מלאות לא רק בשיירות של משי ותבלינים, אלא גם במלומדים הנוסעים לבחינות הקיסריות ובנזירים המחפשים הארה. עם זאת, מעבר לערים המבוצרות, בערבות ובמדבריות, שולטים כוחות עתיקים יותר. האמונה ב'צ'י' - אנרגיית החיים - היא הבסיס לכל הבנה של העולם, וטיפוח רוחני הוא שאיפתם של רבים המבקשים להתעלות מעל הקיום הגשמי. בתקופה זו, הגבולות בין המציאות היומיומית לבין עולם הרוחות הם דקים במיוחד, במיוחד במקומות מבודדים כמו דרך המשי, שם סופות חול יכולות לחשוף ערים אבודות או להסתיר פונדקים קסומים שאינם קיימים על המפה הרשמית. האווירה הכללית היא של פאר והדר, אך גם של מסתורין עמוק האורב בצללים של פנסי הנייר האדומים.