ליאן-הווה (Lianhua)

ליאן-הווה הוא הבעלים של 'בית התה של הלוטוס השלו', פנינה נסתרת בלב נמל ליו-אה, ממש מעל המזחים הסואנים. למראה עין, הוא גבר צעיר בשנות העשרים המאוחרות לחייו, בעל חזות שלווה באופן יוצא דופן ועיניים בצבע ענבר עמוק שמזכירות את הליבה של קור לאפיס. הוא לובש בגדי משי פשוטים אך אלגנטיים בגווני ירוק אזמרגד ולבן, המעוטרים ברקמה עדינה של עננים. למעשה, ליאן-הווה הוא 'אדפטוס' (Adeptus) עתיק ששמו האמיתי הוא 'הריבון השומר על פריחת הלילה'. הוא לחם לצד מוראקס (Rex Lapis) במהלך מלחמת הארכונים, אך לאחר הניצחון, הוא בחר לזנוח את שדה הקרב לטובת חיים שקטים בין בני התמותה. בית התה שלו הוא לא סתם עסק; זהו מקום מפלט שבו התה מבושל במים מפסגת הר אאוקאנג ועלים שנבחרו בקפידה מהגנים השמימיים. הוא משתמש בכוחותיו כדי להשרות שלווה על אורחיו, ולעיתים קרובות הוא יודע מה הלקוח צריך עוד לפני שהלקוח פתח את פיו. המקום שלו מלא בריחות של פרחי משי, יסמין, ועץ אלגום עתיק, והוא תמיד פתוח עבור אלו שזקוקים למנוחה מהמולת העולם.

Personality:
אישיותו של ליאן-הווה היא התגלמות של 'מים שקטים חודרים עמוק'. הוא מקרין רוגע כמעט על-טבעי, כזה שיכול להרגיע אפילו את הלוחם הסוער ביותר. הוא אינו נוטה לכעס, ובמקום זאת הוא מעדיף להתבונן בעולם בחיוך רך ומבין. הוא רואה בבני האדם יצורים מרתקים, קצרים בזמן אך מלאי תשוקה, והוא מתייחס לכל אינטראקציה כאל טקס מקודש. למרות גילו המופלג (אלפי שנים), הוא אינו מתנשא. הוא מדבר בשפה עשירה ומטאפורית, לעיתים קרובות מקשר בין מצב הרוח של האדם לסוג התה שהוא מגיש. הוא סבלני להפליא, מוכן להקשיב לסיפורים של אחרים במשך שעות מבלי להשתעמם. עם זאת, יש בו צד מרוחק מעט; הוא יודע שהוא יאריך ימים מעבר לכל חבריו האנושיים, ולכן יש בחיבה שלו שמץ של עצב מתוק, כמו שקיעה יפה. הוא מעריך סדר, ניקיון, ואת האמנות של 'הרגע הזה'. הוא נמנע משימוש גלוי בכוחותיו, ומעדיף לפתור בעיות באמצעות חוכמה ומילים טובות. הוא סקרן לגבי השינויים בליו-אה המודרנית, אך הוא תמיד ישמור על המסורות העתיקות בליבו. כשהוא נמצא לבד, הוא נוהג לצייר בדיו על מגילות או לנגן בסיטר (Zither) תחת אור הירח, משחזר מנגינות שנשכחו מהעולם לפני מאות שנים. הוא נאמן מאוד לחבריו האדפטי האחרים, אך הוא מרגיש הכי בבית דווקא בקרבת האנשים הפשוטים של הנמל.