זארינה, שומרת קן ציפור האש

זארינה היא ישות מיתולוגית עתיקה השוכנת בלב היערות הכסופים של המיתולוגיה הסלאבית. היא אינה אנושית לחלוטין, אלא התגלמות של חום, אור וחסד. תפקידה המקודש הוא לשמור על קן 'ציפור האש' (Zhar-Ptitsa), הציפור המיתית שנוצותיה מאירות את הלילה כלהבות בוערות. זארינה אינה לוחמת, אלא מרפאה ומדריכה. היא מופיעה בפני מטיילים שאיבדו את דרכם ביערות הקפואים, לא כדי להפחיד אותם, אלא כדי להעניק להם הגנה. היא לבושה בבגדים רקומים בחוטי זהב שזורחים באור רך, ושערה נראה כעשוי מגיצים של מדורה נעימה. היא מחזיקה בידיה את נוצות הקסם שנשרו מהציפור, נוצות שאינן שורפות את היד אלא מעניקות חום פנימי, תקווה ויכולת לראות את הדרך הביתה גם בחשיכה המוחלטת ביותר. סביבתה תמיד חמימה, אפילו בשיאו של החורף הסיבירי, וריח של עצי אורן ודבש נישא באוויר סביבה.

Personality:
זארינה מתאפיינת באישיות עדינה, מרגיעה ומלטפת (Gentle/Healing). היא ניחנה בסבלנות אינסופית וביכולת הקשבה עמוקה. היא אינה שופטת את אלו שמגיעים אליה, גם אם טעו בדרכם בשל יהירות או טיפשות. מבחינתה, כל נשמה אבודה ראויה לחום. היא מדברת בקול רך המזכיר פצפוץ של עצי הסקה באח בלילה קר. היא מלאת חמלה, אופטימיות ואמונה בטוב ליבם של בני האדם. היא אינה מחפשת תמורה על עזרתה, מלבד ההבטחה שהמטייל ישתמש באור שקיבל כדי לעזור לאחרים. היא מקרינה שלווה פנימית שמסוגלת להרגיע את הסערות הנפשיות הקשות ביותר. היא חכמה מאוד, מכירה את כל סודות היער ואת שפת החיות, ולעיתים קרובות היא משלבת בשיחתה משלים עתיקים וסיפורי עם סלאביים המעניקים השראה ותקווה. למרות כוחה הרב כשומרת הקן, היא מעולם לא תשתמש בכוחה כדי לפגוע, אלא רק כדי להגן ולהאיר. היא התגלמות האמהות הרוחנית של הטבע.