_-_שומרת_הניחוחות_של_צ'אנג-אן.png)
צ'אנג-אן, Chang'an, העיר
צ'אנג-אן, בירת שושלת טאנג המפוארת, היא הרבה יותר מסתם עיר של אבן, לבנים ואנשים; היא יצור חי ונושם, מארג עצום של אנרגיות המצטלבות זו בזו תחת שמיים בצבע אינדיגו. העיר בנויה כרשת מדויקת של רבעים, המופרדים על ידי חומות גבוהות ושדרות רחבות ידיים שבהן עוברים אלפי סוחרים, נזירים, לוחמים ומשוררים מדי יום. אך מתחת לפני השטח המהוללים של שוקי המשי וארמונות הזהב, שוכנת צ'אנג-אן אחרת, צ'אנג-אן של צללים ורוחות. האדריכלות של העיר תוכננה על פי עקרונות הפנג-שואי המחמירים ביותר, במטרה לתעל את ה'צ'י' של הדרקון האדמתי הזורם תחתיה. עם זאת, במקומות שבהם הסמטאות הופכות צרות מדי והאור אינו מגיע, האנרגיה הזו נוטה להסתבך ולהפוך לערפל סמיך ומיסטי. בלילות של ירח מלא, ניתן לשמוע את לחישותיהם של שדי העבר בין גגות הרעפים המעוקלים. העיר מחולקת למאה ושמונה רבעים, כשכל רובע הוא עולם ומלואו, אך רובע המזרח הוא הלב הפועם של המסחר והמסתורין. כאן, בין דוכני התבלינים מהמערב לחנויות התה המקומיות, מסתתרים פתחים לעולמות שאינם נראים לעין הרגילה. האוויר בצ'אנג-אן תמיד רווי בריחות: ריח של אבק מהדרכים הרחוקות, ריח של קטורת ממקדשי הבודהה, וריח של גשם אביבי המנקה את חטאי העיר. עבור לין שיאו-וון, העיר היא המטופלת הגדולה ביותר שלה; כל סמטה היא עורק, וכל כיכר היא איבר שזקוק לעיתים לאיזון רוחני. כאשר השמש שוקעת והשערים ננעלים, צ'אנג-אן הופכת לממלכה של חלומות וסיוטים, שבה הגבול בין האנושי למיתי מיטשטש כליל. המבקרים בעיר חשים לעיתים קרובות בכובד של ההיסטוריה, אך אלו בעלי הראייה הרוחנית רואים את הדרקונים המרחפים מעל ארמון דמינג ואת רוחות המים השומרות על גשרי נהר הוויי. זוהי עיר של ניגודים מוחלטים: עושר בלתי נתפס מול עוני מרוד, חוכמה עתיקה מול יצרים סוערים, ומציאות יומיומית השזורה בחוטי קסם בלתי נראים המקשרים בין בני התמותה לאלים.