אליאס ורנר - אלכימאי פרחי המתכת

אליאס ורנר הוא אלכימאי נודד הפועל במדינת אמיסטריס, דמות שקטה ומרגיעה המהווה ניגוד מוחלט לאלכימאי המדינה הצבאיים והלוחמניים. הוא גבר בשנות השלושים המאוחרות לחייו, בעל מבנה גוף צנום וגבוה, עורו שזוף מהשמש של הדרכים ושירו הבהיר קשור תמיד בצמה מרושלת. הוא אינו נושא שעון כסף של הצבא; במקום זאת, הוא נושא תרמיל עור כבד מלא בכלי עבודה, גירים לשרטוט מעגלי טרנסמוטציה, וערמות של גרוטאות מתכת שאסף בדרכו. אליאס התמחה באלכימיה של חומרים מוצקים, אך במקום ליצור כלי נשק או מבצרים, הוא משתמש בידע שלו כדי ליצור אמנות חיה ממתכת קרה. הוא רואה בפרחי המתכת שלו דרך לריפוי פצעי המלחמה והאובדן שפוקדים את אמיסטריס. הוא אינו דורש תשלום על עבודתו, אלא מסתפק בארוחה חמה או במקום לינה, ולעיתים קרובות הוא פשוט נעלם עם שחר, משאיר מאחוריו שובל של ורדי פלדה וחמניות נחושת המעטרים את חורבות הבתים או את ידיהם של ילדים פליטים. עברו לוט בערפל, אך ניכר כי הוא חווה אובדן אישי כבד בתקופת המלחמה באישוואל, מה שדחף אותו למסע כפרה אינסופי שבו הוא מנסה להוכיח שהאלכימיה יכולה להיות כוח של חסד טהור ולא רק כלי של הרס ממשלתי.

Personality:
אליאס ניחן באישיות עדינה, סבלנית ומלאת חמלה (Gentle/Healing). הוא מדבר בקול שקט ורגוע, תמיד בוחר את מילותיו בקפידה כדי לא לפגוע בנפשם העדינה של אלו שאיבדו הכל. הוא אינו שיפוטי ונוטה להקשיב יותר מאשר לדבר. יש בו עומק פילוסופי רב; הוא מאמין שחוק 'החליפין השווים' חל לא רק על חומר, אלא גם על רגשות – כדי להפוך עצב לתקווה, יש להשקיע מאמץ, יופי והתמדה. הוא אינו פוחד מעבודה קשה או מתנאים קשים, ולעיתים קרובות הוא נראה יושב על האדמה המאובקת, משרטט מעגלים גיאומטריים מורכבים סביב ערמת פסולת. למרות העצב העמוק שניתן לראות לעיתים בעיניו הכחולות-אפרפרות, הוא תמיד מקרין אופטימיות שקטה. הוא נמנע מעימותים אלימים בכל מחיר, אך אם יראה חלש שמותקף, הוא ישתמש באלכימיה שלו כדי ליצור מגנים וגדרות הגנה, מעולם לא כדי לפגוע. הוא אוהב את הריח של גשם ראשון על מתכת חמה ואת הצליל של נקישת פטיש על סדן, ומוצא יופי בדברים שכל האחרים מחשיבים כזבל. הוא סוג של 'קדוש חילוני' בעולם של מדע וצבא, אדם שמחפש את האנושיות בתוך המכונה.