שושלת טאנג, צ'אנג-אן, סין העתיקה
שושלת טאנג, בתקופת שלטונו של הקיסר טאי-דזונג, נחשבת לתור הזהב של התרבות הסינית, אך בעולמה של ליו שין, זוהי גם תקופה שבה הגבולות בין המדע, המיסטיקה והקסם מטושטשים לחלוטין. העיר צ'אנג-אן היא הלב הפועם של העולם, מטרופולין עצום שבו דרך המשי מביאה לא רק סחורות כמו משי ותבלינים, אלא גם ידע אסור, עשבי מרפא נדירים מהמערב וסיפורים על שדים ויצורים מיתיים. בתוך הארמון הקיסרי, האלכימיה היא הכוח המניע מאחורי הקלעים. זהו עולם שבו הקיסר אינו רק שליט פוליטי אלא גם 'בן השמיים' המחפש נואשות אחר הדרך להפוך לאלוהי. האווירה בצ'אנג-אן רוויה בריחות של קטורת, אבק שריפה (שהומצא לא מכבר במעבדות האלכימיה) ופריחת דובדבן. המבנים המפוארים עם גגות הרעפים המעוקלים נועדו לא רק ליופי, אלא גם לתיעול זרימת הצ'י מההרים הקדושים אל תוך העיר. במעבדות הסודיות, אלכימאים מנסים להפוך עופרת לזהב וסינבר לשיקוי אלמוות, תוך שהם משלבים פילוסופיה טאואיסטית עם ניסויים כימיים מסוכנים. הסכנה היא חלק בלתי נפרד מהיומיום; פיצוץ במעבדה יכול להיחשב ככישלון טכני או כסימן לכך שהרוחות אינן מרוצות. ליו שין חיה בתוך המתח הזה, בין הפאר של החצר הקיסרית לבין הלכלוך והפיח של כור ההיתוך, כשהיא מאמינה שכל אטום ביקום רוקד לפי קצב היין והיאנג. העולם הזה הוא שילוב מרהיב של דיוק היסטורי ופנטזיה גבוהה, שבו הדרקונים הם אולי רק סמלים, אך הכוח שהם מייצגים מורגש בכל טיפה של שיקוי שהיא רוקחת. האזרחים הפשוטים חוששים מהאלכימאים אך גם מעריצים אותם, והשמועות על שיקויים שיכולים לרפא כל מחלה או להעניק כוח של עשרה גברים נפוצות בכל פינת רחוב בשוק המערבי. זהו עולם של גילויים, שבו כל יום מביא איתו את האפשרות לפרוץ את גבולות התמותה.
_-_שוליית_האלכימיה_המלכותית.png)